משנה: אֵין תּוֹרְמִין מִן הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא וְאִם תָּֽרְמוּ תְּרוּמָתָן תְּרוּמָה. בֶּאֱמֶת אָֽמְרוּ הָעִיגּוּל שֶׁל דְּבֵילָה שֶׁנִּטְמָא מִקְצָתוֹ תּוֹרֵם מִן הַטָּהוֹר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עַל הַטָּמֵא שֶׁיֵּשׁ בּוֹ וְכֵן אֲגוּדָה שֶׁל יָרָק וְכֵן עֲרֵימָה. הָיוּ שְׁנֵי עִיגּוּלִין שְׁנֵי אֲגוּדוֹת שְׁתֵּי עֲרֵימוֹת אַחַת טְהוֹרָה וְאַחַת טְמֵאָה לֹא יִתְרוֹם מִזֶּה עַל זֶה. רִבִּי אֱֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר תּוֹרְמִין מִן הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא. אֵין תּוֹרְמִין מִן הַטָּמֵא עַל הַטָּהוֹר וְאִם תָּרַם שׁוֹגֵג תְּרוּמָתוֹ תְרוּמָה. מֵזִיד לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם. וְכֵן בֶּן לֵוִי שֶׁהָיָה לוֹ מַעֲשֵׂר טֵבֵל הָיָה מַפְרִישׁ עָלָיו וְהוֹלֵךְ. שׁוֹגֵג מַה שֶׁעָשָׂה עָשׂוּי. מֵזִיד לֹא עָשָׂה כְלוּם. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם הָיָה יוֹדֵעַ בּוֹ מִתְּחִילָּה אַף עַל פִּי שֶׁהוּא שׁוֹגֵג לֹא עָשָׂה כְלוּם. הַמַּטְבִּיל כֵּלִים בַּשַּׁבָּת בְּשׁוֹגֵג יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן וּמֵזִיד לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן. הַמְעַשֵּׂר וְהַמְבַשֵּׁל בַּשַּׁבָּת שׁוֹגֵג יֵאָכֵל מֵזִיד לֹא יֵאָכֵל. הַנּוֹטֵעַ בַּשַּׁבָּת שׁוֹגֵג יְקַייֵם מֵזִיד יַעֲקוֹר וּבַשְּׁבִיעִית בֵּין שׁוֹגֵג בֵּין מֵזִיד יַעֲקוֹר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ובשביעית בין בשוגג בין במזיד יעקור. יעקור. וקאמר בגמ' טעמא לפי שנחשדו על השביעית ולא נחשדו על השבתות דבר אחר מונין לשביעית ואין מונין לשבתות וכדמפרשינן לה בגמרא:
והמבשל בשבת בשוגג יאכל. אותו תבשיל למוצאי שבת אבל בשבת עצמו אסור ובמזיד לא יאכל הוא לעולם אבל אחרים אוכלין אותו למוצאי שבת דכתיב גבי שבת כי קודש היא ודרשינן היא קודש ואין מעשיה קודש:
מתני' המטביל כלים בשבת. וזה אסור לפי שהוא מתקן וכן המעשר דאין מפרישין תרומות ומעשרות בשבת שמתקן הוא:
אם היה יודע בו בתחלה. שנטמא זה אע''פ שהוא שוגג לענין התרומה שכסבור היה שמותר לתרום מן הטמא על הטהור הוי כמזיד ולא עשה כלום והלכה כר' יהודה:
וכן בן לוי שהיה לו מעשר טבל. כלומר שטבול לתרומת מעשר ונטמא זה המעשר והיה מפריש עליו והולך לתרומת מעשר על מקום אחר אם שוגג וכו':
מזיד לא עשה ולא כלום. לתקן את השירים ותרומתו שתרם הויא תרומה ויחזור ויתרום:
מתני' אין תורמין מן הטמא על הטהור. משום דתרומה טמאה לא חזיא לאכילה:
וכן אגודה של ירק. בגמ' עביד צריכותא דאי תנא עיגול הו''א מפני שכולו גוף אחד אבל אגודה שאין כולה גוף א' לא יתרום מזה על זה קמשמע לן ואי תני אגודה הוה אמינא מפני שכולה תפוסה אחת אבל ערימה והוא כרי של איזה מין כדמפרש בגמ' שאין הכל תפוסה אחת לא הלכך צריכי כולהו:
ר''א אומר תורמין מן הטהור על הטמא. כדס''ל ג''כ לקמן בסוף פ''ב דחלה דיכול לתרום אף מן המוקף שנותן פחות מכביצה באמצע כדי שלא יטמא הטהור מן הטמא ואין הלכה כר''א:
מתני' אין תורמין מן הטהור על הטמא. בגמ' יליף לה מקרא:
באמת אמרו. הלכה למשה מסיני כדקאמר בגמ':
העיגול של דבילה. על שם שדורסין את הדבלה ועושין אותה בעיגול ואם נטמא מקצת העיגול לא נטמא כולו כדתנינן בתוספתא דטבול יום פ''ב עיגולי דבילה שנפלו משקין טמאין על מקצתן חכ''א אינו נוטל מהן אלא מקום המשקה בלבד והיינו דתני הכא תורם מן הטהור שיש בו על הטמא שיש בו:
רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וְנֶחְשַׁב לָכֶם תְּרוּמַתְכֶם כְּדָגָן מִן הַגּוֹרֶן. מִמַּה שֶׁהוּא מְצַוֶוה אֶת בְּנֵי לֵוִי לִתְרוֹם מִן הַגָּמוּר. הָדָא אָֽמְרָה שֶׁאָסוּר לִיתֵּן לוֹ שִׁבֳּלִים. חִייָה בַּר אָדָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מַעֲשֵׂר רִאשּׁוֹן שֶׁהִקְדִּימוֹ בַשִּׁבֳּלִים אָסוּר לוֹכַל מִמֶּנּוּ עֲרַאי וּמַה טַעַם אֶת 8b קָדְשֵּׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא תְחַלְלוּ וְלֹא תָמוּתוּ. מָהוּ שֶׁיִּלְקוּ עַל טִבְלוֹ דְּבַר תּוֹרָה. רִבִּי אַשִּׁיאָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָה מַתְנִיתָא אָֽמְרָה אֵין לוֹקִין עַל טִבְלוֹ דְּבַר תּוֹרָה. דְּתַנִּינָן תַּמָּן תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר שָׁוָה לַבִּיכּוּרִים בִּשְׁנֵי דְּרָכִים וְלִתְרוּמָה בִשְׁנֵי דְּרָכִים. וְנִיטֶּלֶת מִן הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא וּשֶׁלֹּא מִן הַמּוּקָּף כְּבִיכּוּרִים. וְאוֹסֶרֶת מִן הַגּוֹרֶן וְיֵשׁ לוֹ שִׁעוּר כִּתְרוּמָה. אִית לָךְ מֵימַר אוֹסֶרֶת מִן הַגּוֹרֶן לֹא לְאַחַר מֵירוּחַ. הָדָא אָֽמְרָה שֶׁאֵין לֹוקִין עַל טִבְלוֹ דְּבַר תּוֹרָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' ונחשב לכם תרומתכם כדגן וגו' מכאן דאין תורמין מדבר שנגמרה מלאכתו על שלא נגמרה וכו'. ממה שהוא מצוה את בני לוי לתרום מן הגמור. דהאי קרא בבני לוי כתיב במצות תרומת מעשר ומדצותה התורה להן שלא יתרמו אותה אלא מן הגמור א''כ הדא אמרה שאסור גם להישראל ליתן להלוי את המעשר בשבלים שהרי כך אמרה התורה ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגורן שמחויב בתרומה וכך אתם תתרומו ממה שקבלתם מעשר דגן מן הגורן לאחר שיתמרח והרי זה כאסמכתא שהישראל יתן להלוי גם כן לאחר שיתמרח ואסור ליתן לו מקודם לפי שמפקיעו מתרומה גדולה שהיא דוקא ג''כ דגן מן הגורן:
מעשר ראשון שהקדימו בשבלים. אע''פ שפטור מתרומה גדולה וכן אין תרומת מעשר ניטלת אלא אחר שיתמרח וכדאמרן אפ''ה אסור לאכול מהן עראי אף קודם המירוח:
את קדשי בני ישראל וגו'. וילפינן מינה גם על המעשר שלקחו מישראל מקודם שנתמרח לא תחללו לאכול מהן עראי עד שיתרום:
מהו שילקו על טבלו. זה שהקדימו בשבלים אם דרשה גמורה היא וחייב במלקות אם התרו בו שלא יאכל מטבלו ופשיט ליה ממתני' דתנינן בפ''ב דבכורים תרומת מעשר וכו' ואית לך מימר אוסרת את הגורן לא לאחר מירוח. הא בודאי אינה אוסרת אלא לאחר שנעשית גורן והוא לאחר המירוח כמו בתרומה גדולה וא''כ ש''מ מעשר ראשון שהקדימו בשבלים אין לוקין על טבלו דבר תורה:
הדרן עלך חמשה לא יתרומו
הלכה: אֵין תּוֹרְמִין מִן הַטָּהוֹר כו'. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי וְנֶחְשַׁב לָכֶם תְּרוּמַתְכֶם כְּדָגָן מִן הַגּוֹרֶן וְכִמְלֵאָה מִן הַיֶּקֶב. מַה גּוֹרֶן וְיֶקֶב אֵיפְשָׁר שֶׁיְּהֵא מִקְצָתוֹ טָמֵא וּמִקְצָתוֹ טָהוֹר. וְזֶה אַף עַל פִּי שֶׁאֶיפְשָׁר לְמֵידִין אֶיפְשָׁר מִשֶׁאֵי אֶיפְשָׁר. מֵעַתָּה לֹא יְהֵא תְרוּמָתוֹ תְּרוּמָה מִמֶּנּוּ כְְּתִיב.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מעתה. אפי' בדיעבד לא יהא תרומתו תרומה ומשני ממנו כתיב והרמותם ממנו תרומת ה' ודרשינן ממנו מכל מקום תהא תרומה בדיעבד ולקמיה מפרש לה דאע''ג דהני קראי בתרומת מעשר כתיבי מלמדין הן על התרומה גדולה:
מה גורן ויקב איפשר וכו'. בתמיה כלומר שהרי אי אפשר שיהא כל הערימות של החיטין שבגורן חציין טמאין וחציין טהורין שהרי בעודן במחובר אין מקבלין טומאה כלל וכשנעקרו ונפלו עליהן משקין אז מקבלין הכשר טומאה ומתטמאין וא''כ כשנפלו המשקין על ערימה כל הערימה הייא מוכשרת לקבל טומאה דכולה גוף אחד היא וכן ביקב ולקמן פריך עלה מערימה גופה דקתני במתני' ומשני לה. וזה. כלומר וכאן אע''פ שאיפשר הוא שזה טהור וזה נטמא מ''מ למדין אנו אפשר משא''א דהואיל וכתיבא גבי תרומה גורן ויקב ללמד בא שלא יהא תורם מהטהור על הטמא כמו הגורן ויקב דלא משכחת ביה שכולו הוא חציו טהור וחציו טמא:
גמ' ר' יוחנן בשם ר' ינאי. טעמא דאין תורמין מן הטהור על הטמא משום דכתיב ונחשב לכם תרומתכם וגו' ואמרינן בפ' דלעיל בהלכה ז' דהאי קרא בתרומה גדולה מדבר:
וְלִיתְנֵי עִיגּוּל וְלָא לִתְנֵי אֲגוּדָה נִיתְנֵי אֲגוּדָה וְלָא לִתְנֵי עֲרֵימָה. אִילּוּ תַנִּינָן עִיגּוּל וְלָא תַנִּינָן אֲגוּדָה הֲוֵינָן אָֽמְרִין עִיגּוּל שֶׁכּוּלּוֹ גוּף אֶחָד תּוֹרֵם. אֲגוּדָה שֶׁאֵין כּוּלּוֹ גוּף אֶחָד אֵינוֹ תּוֹרֵם. הֲוֵי צוֹרְכָא מִיתְנֵי אֲגוּדָה. וְאִילּוּ תַנִּינָן אֲגוּדָה וְלָא תַנִּינָן עֲרֵימָה הֲוִינָן אָֽמְרִין אֲגוּדָה שֶׁכּוּלָּהּ תְּפוּשָׂה אַחַת תּוֹרֵם עֲרֵימָה שֶׁאֵין כּוּלָּהּ תְּפִיסָה אַחַת אֵינוֹ תוֹרֵם. הֲוֵי צוֹרְכָא מִיתְנֵי עִיגּוּל וְצוֹרְכָא מִיתְנֵי אֲגוּדָה וְצוֹרְכָא מִיתְנֵי עֲרֵימָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
וליתני עיגול וכו'. כדפרישית במתני':
וְכֵן אֲגוּדָה שֶׁל יָרָק. מַתְנִיתִין שֶׁנִּיטְמָאָת וְעוֹדָהּ אֲגוּדָה אֲבָל נִיטְמָאָת קְלָחִין וַאֲגָדָן לֹא בְדָא. וְאֵין סוֹפָהּ לֵיחָלֵק וְלֵעָשׂוֹת שְׁתַּיִם. תִּיפְתַּר שֶׁקָּרָא לָהּ שֵׁם בִּמְחוּבָּר. אֶגֶּד שֶׁנִּיטְמָא שֶׁהִתִּירוֹ וַאֲגָדוֹ מַהוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אבל נטמאת קלחין בעודן כל קלח וקלח בפ''ע נטמאו מקצתן ואח''כ אגדן לא בדא התירו לתרום ממקצת הטהור על מקצת הטמא דהו''ל כבאין בשתי אגודות:
וחין סופה ליחלק וכו'. כדלעיל:
אגד שנטמא. מקצתו והתירו וחזר ואגדו מהו אי כאגודה אחת דיינינן ליה הואיל ובשעה שנטמא וכן עכשיו בשעת קריאת שם תרומה באגודה היא או דילמא מכיון שהתירו אחר שנטמא מקצתו אע''פ שחזר ואגדו הו''ל כנטמא קלחין ואגדן ולא איפשטא:
וְעִיגוּל שֶׁל דְּבֵילָה שֶׁנִּיטְמָא מִקְצָתוֹ מִכֵּיוָן שֶׁנִּיטְמָא מִקְצָתוֹ אֵין כּוּלּוֹ טָמֵא בִּמְחוּבָּר בְּמֵי פֵּירוֹת הִיא מַתְנִיתָא. וְאֵין סוֹפוֹ לֵיחָלֵק וְלַעֲשׂוֹתוֹ שְׁנַיִם. תִּיפְתַּר שֵׁקָּרָא לָהּ שֵׁם בִּמְחוּבָּר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ועיגול של דבילה וכו'. וכי לא נטמא כולו ומאי האי מן הטהור שיש בו דקתני ומשני דבמחובר העיגול במי פירות היא מתניתא שחיברו להיות בעיגול שלא יתפזרו הדבילות ובמי פירות חיברו ואין מי פירות עושין חיבור לטומאה:
ואין סופו ליחלק. קס''ד דעיגול של דבילה דקתני דתורמין ממקצת הטהור על הטמא אפילו לאחר שחולקין אותו הואיל דמעיגול אחד הן והלכך פריך ואמאי הא כיון דנחלק הוא ונעשה לשנים הוו להו כשני עיגולין א' טהור ואחד טמא וקאמר דהא לא קשיא דתיפתר שקרא לה שם תרומה בעודו במחובר בעיגול אחד:
בֶּאֱֱמֶת אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר כָּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנוּ בֶּאֱמֶת הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי.
תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר נִיטֶּלֶת מִן הַטָּהוֹר עַל הַטָּהוֹר וּמִן הַטָּמֵא עַל הַטָּמֵא מִן הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא וְאֵינָהּ נִיטֶּלֶת מִן הַטָּמֵא עַל הַטָּהוֹר. רִבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר כְּשֵׁם שֶׁאֵינָהּ נִיטֶּלֶת מִן הַטָּמֵא עַל הַטָּהוֹר כָּךְ אֵינָהּ נִיטֶּלֶת מִן הַטָּמֵא עַל הַטָּמֵא וּמוֹדֵי רִבִּי נְחֶמְיָה בִּדְמַיה. עַד כְּדוֹן בְּשֶׁהָיָה לוֹ מֵאוֹתוֹ הַמִּין לֹא הָיָה לוֹ מֵאוֹתוֹ הַמִּין נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. רִבִּי חֲנִינָא עֵנְתָּנָיָא סְלַק עִם רִבִּי זְעִירָא לְחַמַּת גָּדֶר זְבַן לֵיהּ קְלוֹסְקִין בְּעָא מְתַקְּנֵיהּ מִיּוֹם לְחַבְרֵיהּ אֲמַר לֵיהּ לֵית אֲנָן צְרִיכִין חֲשָׁשִׁין לִיחִידָא אִית לָךְ מֵימַר בְּשֶׁהָיָה לוֹ מֵאוֹתוֹ הַמִּין.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ומודה ר' נחמיה בדמאי. דהואיל ואינו אלא מדרבנן ומשום ספק מפריש הוא מן הטמא על הטמא והכי קאמר בהדיא בתוספתא סוף פ''ג ר' נחמיה אומר אין מפרישין מן הטמא על הטמא אלא בדמאי בלבד:
עד כדון בשהיה לו מאותו המין וכו'. אליבא דר' נחמיה הוא דבעי אם עד כאן לא פליג דאינה ניטלת מן הטמא על הטמא אלא בשהיה לו מאותו המין בטהור והלכך מוטב שיפריש מן הטהור על הטמא אבל אם לא היה לו מאותו המין מהו מי נימא דבכה''ג מודה ר' נחמיה הואיל דקי''ל דאין תורמין ממין על שאינו מינו מוטב שיפריש ממינו מן הטמא על הטמא או דילמא דאפי' בכה''ג פליג וס''ל דאעפ''כ מוטב להפריש מן הטהור על הטמא ואפי' אם אינו מינו או אם אפשר לו להמתין עד שיהיה מאותו המין מן הטהור ואז יתקן את הטמא:
נשמעינה. לזה מן הדא עובדא:
זבן ליה קלוסקין. קנה ר' חנינא בשביל ר' זעירא גלוסקא אחת ומן החבר הוא שקנה אותה דעשאה בטהרה אלא שלא היה מתוקן וכמ''ד לעיל בפ''ג דדמאי דמותר למכור לחבר אחד ודאי ובלבד שיודיענו שאינו מתוקן הוא שזה יתקנו:
בעא מתקנא מיום לחבריה. רצה ר' חנינא להשאיר מהגלוסקא זו כדי לתקן ממנה גם למחר דשמא לא ימצא למחר לקנות ממי שעושה בטהרה ועל כרחו יהא צריך לקנות מאחר שאינו מוחזק בטהרה והיה חושש שלא יפריש ממנו ולפיכך היה רוצה לתקן מהיום שהיה מן הטהור על מה שאפשר שיצטרך לקנות למחר מדבר שאינו ידוע שנעשה בטהרה:
אמר ליה ר' זעירא לית אנן צריכין לחשוש ליחידאה. שאתה רוצה לחשוש להא דר' נחמיה דאין מפריש מן הטמא על הטמא יחידאה הוא ולית הלכתא כותיה:
אית לך מימר בשהיה לו מאותו המין. בתמיה וכלומר והשתא מדהשיב לו ר' זעירא כך ואם ר' נחמיה לא פליג אלא בשהיה לו מאותו המין בטהור וכי ידע ר' חנינה שיזדמן לו למחר מאותו המין בעצמו ובשביל כך היה רוצה לחשוש ולתקן מאותו של היום אלא ודאי ש''מ דר' נחמיה ס''ל דלעולם אין מפרישין אלא מן הטהור על הטמא ואפי' בשאינו מינו ולפיכך היה ר' חנינא חושש להחמיר וא''ל ר' זעירא לית אנן חששין ליחידאה ומוטב לתקן ממין על מינו:
כך אינה ניטלת מן הטמא על הטמא. דס''ל הואיל דיכול להפריש מן הטהור על הטמא יפריש כדי שיתן להכהן דבר הראוי לאכילה:
ואינה ניטלת מן הטמא על הטהור. לפי שיש כאן פסידא דכהן שאין תרומה זו ראויה לו אלא להסקה הלכך אף בתרומת מעשר אינה ניטלת:
כָּל הַדְּבָרִים לְמֵידֵין וּמְלַמְּדִין תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר הִיא מְלַמֶּדֶת וְאֵינָהּ לְמֵידָה תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר לִימְּדָה עַל תְּרוּמָה גְדוֹלָה שֶׁלֹּא תְּהֵא נִיטֶּלֶת מִן הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא וְהִיא נִיטֶּלֶת מִן הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא. מְנַייִן רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם חִזְקִיָּה. רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת תְּרוּמַת י֙י לְאַהֲרֹן הַכֹּהֶן עֲשֵׂה שֵׁיִּנָּֽתְנוּ לְאַהֲרֹן הַכֹּהֶן בְּכְהוּנָּתוֹ. כַּהֲנָא אָמַר מִכָּל חֶלְבּוֹ אֶת מִקְדְּשׁוֹ מִמֶּנּוּ טוּל מִן הַמְקוּדָּשׁ שֶׁבּוֹ. תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר לִימְּדָה עַל תְּרוּמָה גְדוֹלָה שֶׁהִיא נִיטֶּלֶת מִן הַמּוּקָּף וְהִיא נִיטֶּלֶת שֶׁלֹּא מִן הַמּוּקָּף. מְנַייִן שֶׁתְּרוּמַת מַעֲשֵׂר נִיטֶּלֶת שֶׁלֹּא מִן הַמּוּקָּף. 9a מִכָּל מַעְשְׂרוֹתֵיכֶם אֶחַד בִּיהוּדָה וְאֶחַד בְּגָלִיל. תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר לִימְּדָה עַל תְּרוּמָה גְדוֹלָה שֶׁלֹּא תְהֵא נִיטֶּלֶת אֶלָּא מִן הַגָּמוּר וְאַף הִיא נִיטֶּלֶת מִן הַגָּמוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ואף היא ניטלת מן הגמור. בדבר זה דין תרומת מעשר נמי כן שאם הקדים הלוי להמעשר בשבלים אינו יכול להפריש תרומת מעשר מן השבלים אלא דשן ומפריש מן הדגן:
מכל מעשרותיכם. ריבה אפי' היה לו אחד ביהודה ואחד בגליל תורם מזה על זה:
טול מן מקודש שבו. מן כל שיהיה מקודש לתרומת מעשר ואפי' שניטלה על הטמא וריבתה התורה שתעשה כן אף לכתחילה:
עשה שינתנו לאהרן הכהן בכהונתו. כלומר דבזה ריבתה התורה שתנתן לאהרן כל מה שהוא יכול לאכול בכהונתו והרי התרומה היא טהורה ואע''פ שניטלה על הטמא ובהאי קרא גופיה מפורש בהדיא תרומת מעשר כן תרימו גם אתם תרומת ה' מכל מעשרותיכם אשר תקחו מאת בני ישראל ונתתם ממנו וגו':
מנין. לתרומת מעשר שניטלת מן הטהור על הטמא:
כל הדברים למדין ומלמדין. בכל מקום הדבר למד לעצמו ומלמד על אחרים אבל תרומת מעשר היא מלמדת על התרומה גדולה ואינה למידה לעצמה כדמסיק ואזיל תרומת מעשר וכו':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source